הן היו קבוצה של חמש אחיות משכילות במיוחד, שלא התביישו לגשת למשה רבינו מול כל עם ישראל. אלו הן בנות צלפחד, הבנות שזכו להוסיף פרשה בתורה – מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה. הנה סיפורן:
חלוקת הקרקעות עם הכניסה לארץ
הדבר אירע בשנת הארבעים לצאת בני-ישראל מארץ מצרים, זמן קצר לפני שהם עמדו להיכנס לארץ המובטחת. עם הכניסה לארץ, החלו גם הדיבורים על חלוקת הארץ לשבטים - חלוקה שנערכה לזכרים בכל שבט ושבט. במקרה של פטירה, הבנים הזכרים יקבלו את ירושת אביהם ובכך יובטח כי חלקות האדמה יישארו במשפחה.
למשפחה אחת משבט מנשה, משפחתו של צלפחד, נולדו רק בנות. צלפחד עצמו מת במדבר (על כך בהמשך), וכעת בנותיו חששו כי הן לא יקבלו אף פיסת אדמה בארץ ישראל. לפיכך הן פנו למשה רבינו בבקשה: גם הן רוצות לקבל נחלה בארץ.
החומש (בפרשת פינחס, במדבר כז) מתאר את הפגישה.
"ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר: 'אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח – כי בחטאו מת; ובנים לא היו לו. למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן? תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו!'
"ויקרב משה את משפטן לפני ה'. ויאמר ה' אל משה לאמר: כן בנות צלפחד דוברות! נתון תתן להם אחוזה בתוך אחי אביהם, והעברת את נחלת אביהן להן."
בזכות בנות צלפחד, דיני הירושה עודכנו. מעתה ואילך, במקרה שאין בן, גם הבנות יוכלו לרשת את אביהן ולקבל את חלקת האדמה שלו בארץ.
המדרשים והפרשנים על סיפורן של בנות צלפחד
מי היה צלפחד אביהן? ומדוע הוא מת? כאשר הן מציגות את טיעוניהן, הן מסבירות כי הוא מת 'בחטאו'. בתלמוד1 נאמרו שתי דיעות מה היה חטאו של צלפחד, אך שניהם מסכימים כי החטא נעשה מתוך כוונות טובות.
לדיעה אחת, צלפחד היה מן המעפילים, קבוצת האנשים שניסו לעלות לארץ מיד לאחר חטא המרגלים והגזירה כי עם ישראל ינדוד במדבר ארבעים שנה. אותם אנשים כל-כך רצו לעלות לארץ, שהם העפילו על ההר – אך נסיונם נכשל והם נהדפו והוכו על ידי העמלקים והכנענים. למרות שהיה זה חטא הוא נעשה מתוך רצון להיכנס לארץ ישראל.
לדיעה השניה, צלפחד היה האדם שנתפס כשהוא מחלל שבת ומקושש עצים באמצע יום המנוחה, ובשל כך נגזר עליו עונש מוות. המדרש2 אומר כי כוונותיו של המקושש היו אף הן חיוביות: הוא שמע את עם ישראל אומרים כי מכיוון שבין כה וכה הם צריכים לנדוד במדבר, הם פטורים משמירת המצוות. לפיכך הוא הלך וחילל את השבת להראות לעם את העונש הצפוי למי שלא יקיים את המצוות.
רש"י על המקרא מציין עובדה נוספת: בנות צלפחד הסבירו למשה כי חטאו של אביהן היה חטא אישי, והוא לא גרר עמו אנשים אחרים. הרמב"ן מציין כי המסר שביקשו הבנות להעביר היה כי צלפחד לא היה חלק מהמרד שהנהיג קורח.
על הבנות עצמן נאמר שהן היו חכמות ואף צדיקות. חכמתן ניכרה בעובדה שהן הגישו את טיעוניהן בצורה ברורה כל-כך, עד כדי כך שבורא העולם בכבודו ובעצמו אמר "כן בנות צלפחד דוברות" – הן צודקות. שמותיהן מופיעים במקרה בכל פעם בסדר שונה, מה שמוכיח שחכמתן וצדקתן הייתה במידה שווה. עוד נאמר עליהן3 כי הן למרות שהן נישאו בגיל מאוחר נולדו להם ילדים.
אך יותר מכל, בנות צלפחד הפכו לסמל לנשים שאהבו את ארץ ישראל בכל ליבן. חכמינו זכרונם לברכה מציבים אותם בניגוד לגברים שלא רצו להיכנס לארץ ישראל ואמרו "ניתנה ראש ונשובה מצרימה", אך הנשים אמרו "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו." הכוח והאמונה הנשית באו לידי ביטוי במלוא עוצמתן.
כמה משמות בנות צלפחד הפכו להיות שמות פופולריים גם בימינו – כמו נועה ותרצה.
סוף דבר
זמן מה לאחר הודעתו של משה כי בנות צלפחד תירשנה את אביהן, באו קרובי משפחתן למשה והביעו את חששם כי אם הן יינשאו לגברים משבט אחר, בסופו של דבר נחלת הקרקע תעבור משבט מנשה לשבט אחר. כתגובה לכך מסר משה את דבריו של האלוקים כי בנות צלפחד יתחתנו רק עם קרובי משפחה, מה שיבטיח כי הנחלה תישאר בידי אותו השבט. מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה התחתנו עם בני דודיהן.
מאז, במשך תקופה של כארבע-עשרה שנה, במקרה שבנות ירשו את אביהן הותר להם להתחתן רק עם קרובי משפחה מאותו השבט. אך לאחר תקופת כיבוש וחלוקת הארץ, בטלה התקנה ומעתה ואילך הותר להן להתחתן כל גבר שיחפצו. ביטול התקנה אירע בט"ו באב, וזוהי אחת הסיבות לשמחה המיוחדת ביום זה.
Diskutieren Sie mit